אמש הסתיים הסיבוב השני, ומחר יתחילו הגמרים האזוריים, וזה זמן טוב לסכם ולהתחיל להתכונן. נתחיל עם נקודה על כל סדרה של הסיבוב השני, נעבור לאקס פקטורים ונסיים עם מפתח עבור כל סדרה לקראת הגמרים האזוריים.

1. נקודה על כל סדרה.

בוסטון-פילדלפיה – המהפכים. זו הסדרה השנייה אי פעם שבה נרשמו 3 מהפכים, כלומר סדרה שבה אחת הקבוצות ניצחה את משחקים 2, 3, 6 ו-7 והאחרת את משחקים 1, 4 ו-5 (הפעם הקודמת הייתה ב-1948, בסדרה של משחק 7 הראשון אי פעם). נתון זה מראה בעיקר את חוסר היציבות של שתי הקבוצות, יחד עם העובדה שמאז תחילת הפלייאוף של 2022 הסלטיקס עם מאזן 10- 9 בבית בפלייאוף (4- 3 העונה) לעומת מאזן 12- 6 בחוץ (4- 2 העונה) ולזהות תופעה מעניינת מאוד בנוגע ליכולת של הסלטיקס דווקא במשחקי חוץ.

ניקס-מיאמי – איבודים. שתי הקבוצות קלעו באחוזים נמוכים מאוד גם מהשדה וגם מחוץ לקשת, אבל הניקס איבדו 14.2 כדורים בממוצע למשחק לעומת 10.3 איבודים של ההיט וזה אפשר למיאמי להשיג 6.3 זריקות יותר מהשדה בממוצע למשחק, בזמן שהניקס הגיעו יותר לקו, אבל האחוזים של ההיט היו טובים יותר, מה שיצר שם יתרון קל בלבד לניקס.

דנבר-פיניקס – ההתקפה של דנבר בפעולה. הנאגטס קלעו 117.2 נקודות למשחק בסיבוב השני (הבאים בתור הם הלייקרס עם 112.7 ובקצב מהיר יותר) ברייטינג התקפי של 120, כולל 3 משחקים עם רייטינג התקפי של 127 או יותר, לעומת אחד בלבד עם פחות מהממוצע של פיניקס בסדרה הזאת (110.6). כל זה מעיד על הצלחה קבוצתית מרשימה, שבראשה עומד יוקיץ' שהפך לראשון אי פעם שמסיים סדרה עם ממוצע של 30 נקודות, טריפל-דאבל וניצחון בסדרה.

גולדן סטייט-לייקרס – שלשות פנויות (השומר במרחק של 4-6 פיט) או פנויות לחלוטין (השומר במרחק של 6+). הווריורס לסדר לעצמם זריקות נוחות יחסית מחוץ לקשת לאורך הסדרה, אבל סטף המותש עמד על 1/11 (9.1%) בשלשות "פנויות לחלוטין", וויגינס עם 4/16 (25%), ג'מייקל גרין עם 4/14 (28.6%) פול עם 2/7 (28.6%) והקבוצה כולה 36.5% בזריקות כאלה לעומת 38.1% של הלייקרס. בזריקות שהן "פנויות" ולא "פנויות לחלוטין" הווריורס השתפרו ל-37.5% כשסטף עם 14/32 (43.8%), וויגינס עם 5/10 (50%) וג'מייקל עם 1/1, אבל פול היה רע גם שם עם 3/13 (23.1%), ואילו קליי, שהציל את המצב ב"פנויות לחלוטין" עם 9/14 (64.3%) הרס ב"פנויות" עם 6/23 (26.1%).

2. אקס פקטורים.

כמו אחרי הסיבוב הראשון, גם הפעם נבדוק קודם את הבחירות של הסיבוב שהסתיים ואת מידת ההצלחה שלהם, ואחר כך נעבור לבחירות שונות לקראת הגמרים האזוריים.

נבחרי הסיבוב השני:

בוסטון – אל הורפורד – הגנתית הורפורד הבריק כשעצר את אמביד על 31/80 מהשדה (38.8%) לאורך הסדרה. התקפית הוא התקשה מאוד, כולל משחק של 0/7 מהשדה ולשלוש, אבל 5 שלשות במשחק 3, 2 שלשות במשחק 7 ובעיקר ההגנה הספיקו לסלטיקס הפעם, כשבשלב הבא הורפורד יעבוד פחות בהגנה ויצטרך לתרום יותר בהתקפה.

פילדלפיה – ד'אנתוני מלטון – במשחקים 1 ו-3 מלטון הצליח לצרף להגנה שלו גם תרומה משמעותית בהתקפה, מה שלא קרה ביתר הסדרה, וביטל את היתרון היחסי שלו על פי ג'יי טאקר. הגנתית הוא הצליח להקשות על טייטום ובראון, לפחות עד משחק 7 שבו טייטום קלע מכל מקום.

ניקס – אובי טופין – במשחק הראשון, ממנו רנדל נעדר, טופין היה טוב וקלע 18 נקודות ב-7/15 מהשדה ב-31 דקות, אבל החזרה של רנדל גרמו לת'יבודו שוב להתעלם ממנו ובשאר הסדרה הוא קיבל רק 11.4 דקות למשחק, וקלע בסך הכל 18 נקודות נוספות ב-7/20 מהשדה.

מיאמי – גייב וינסנט – כחלק מהירידה ביכולת ההתקפית של מיאמי נגד הניקס ביחס לסדרה נגד מילווקי, גם וינסנט ירד באחוזים וסיים את הסדרה עם 31.8% מהשדה ו-26.8% לשלוש. עם זאת, הוא צירף לזה ניהול משחק טוב עם 4.7 אסיסטים על 1.3 איבודים, הגנה טובה ו-1.2 חטיפות. נגד בוסטון ההיט יזדקקו ליותר התקפה מוינסנט.

דנבר – כריסטיאן בראון – אפשר לסמן בוי את עבודת ההגנה של הרוקי בסדרה נגד פיניקס, כשהוא הוריד את בוקר ל-4/10 מהשדה ואת דוראנט ל-8/18 מהשדה כשהוא שמר עליהם. התקפית בראון עדיין לא בעניינים כשבסדרה הזאת הוא עמד על 5/13 מהשדה ללא אף שלשה לאורך הסדרה, ודנבר יקוו לראות יותר ממנו נגד הלייקרס בצד הזה של המגרש.

פיניקס – טורי קרייג – באופן שלא ברור לי, מונטי וויליאמס בחר להתעלם לחלוטין מקרייג בסדרה נגד דנבר, למרות שמדובר היה במשלים הטוב ביותר ל-4 הכוכבים נגד הקליפרס. קרייג קיבל 24 דקות במשחק 1, רק 11 במשחק 2, ו-7 דקות מצטברות בלבד במשחקים 3-5. לא פלא שקרייג ירד מ-55.6% לשלוש נגד הקליפרס ל-14.3% נגד דנבר.

גולדן סטייט – ג'ורדן פול – 8.3 נקודות למשחק ב-34.5% מהשדה ו-25% לשלוש בסדרה הזאת מעידים על היכולת של פול, כשאחרי משחק 1 טוב של 21 נקודות הוא קלע 29 נקודות מצטברות בלבד ב-30.2% מהשדה ביתר הסדרה, כולל 1/17 לשלוש במשחקים 2-6. יחד עם ההגנה המזעזעת שלו, לא פלא שסטיב קר החל לצמצם את הדקות שלו, ואולי היה נכון לעשות את זה אפילו יותר.

לייקרס – דניס שרודר – עם 10.3 נקודות ב-43.8% מהשדה, 35.3% לשלוש ו-50% אפקטיבי נגד הווריורס, אפשר לומר שבסדרה הזאת שרודר היה הרבה יותר מאשר בסדרה נגד ממפיס. לזה אפשר להוסיף הגנה טובה על הגארדים המהירים של גולדן סטייט, ועכשיו הוא יצטרך להתמודד בהגנה על ג'מאל מארי.

נבחרי הגמרים האזוריים:

בוסטון – מלקולם ברוגדון – בהנחה שאנחנו מסתכלים על ג'יילן בראון כפורוורד, אז ברוגדון אמנם עולה מהספסל, אבל הוא כנראה הגארד הטוב והיציב ביותר של בוסטון מבחינה התקפית. בסדרה נגד הסיקסרס השחקן השישי של העונה הופיע בגדול בסדרה של 16 נקודות למשחק ב-59.9% אפקטיבי, יחד עם הגנה טובה מאוד על הארדן (7/20 כשברוגדון שמר עליו) ומקסי (7/18). בגמר המזרח מצפה לו ג'ימי באטלר…

מיאמי – קיילב מרטין – הסדרה הזאת תהיה הראשונה של מיאמי בפלייאוף הזה שבה אדבאיו לא ישמור כנראה על אחד מהשחקנים המובילים של היריבה, ויש לשער שקיילב מרטין יעשה את זה בחלק מהזמן, מה שגם עשוי להגדיל את כמות הדקות שלו. בצד השני, מרטין יצטרך גם לקלוע מספיק זריקות פנויות כדי להקשות על בוסטון להמר על הקליעה שלו.

דנבר – ארון גורדון – גורדון יצטרך כנראה לשמור על לברון בצד אחד ולא לאפשר ללברון לנוח יותר מדי בצד השני של הפרקט. מדובר במאצ'-אפ נוח יותר במעט מאשר דוראנט באחד על אחד, אבל כזה שבו הפיזיות באה יותר לידי ביטוי, ועשוי להתיש את גורדון.

לייקרס – אוסטין ריבס – ריבס הפך לשחקן המרכזי בקו האחורי של הלייקרס, וכתוצאה מכך הוא צפוי לקבל שחקן הגנה משמעותי יותר שינסה להצר את צעדיו. מאצ'-אפ אפשרי שלו עם קולדוול-פופ יכול להיות משמעותי מאוד לגמר המערב.

3. מפתחות לגמרים האזוריים.

מדובר למעשה בשחזור של הגמרים האזוריים מ-2020, לפחות בכל הנוגע לזהות הקבוצות וחלק מהשחקנים המובילים, ובמקרה המזרחי זה גם שחזור של הגמר מ-2022, ודרך הסדרות האלה ננסה להצביע על מפתח מרכזי אחד לכל סדרה.

בוסטון-מיאמי – אגרסיביות וסחיטת עבירות. ב-2 גמרי המזרח הקודמים בין הקבוצות הסלטיקס קלעו באחוזים גבוהים יותר בזמן שמיאמי איבדו פחות כדורים וזרקו לסל יותר. עם זאת, אחד ההבדלים המשמעותיים היה 7.7 זריקות עונשין למשחק שבוסטון קיבלו יותר בשנה שעברה לעומת פער של 2.6 לטובת מיאמי ב-2020. שתי הקבוצות אוהבות את הקליעה מרחוק, אבל שתיהן צריכות למצוא את הדרך לשחק אגרסיבי ולהשיג סלים קלים.

דנבר-לייקרס – ריבאונד. את המשחק היחיד שדנבר ניצחו ב-2020 הם השיגו בעיקר בזכות ניצחון 44- 25 בריבאונד, לעומת ניצחון 40.5- 34.3 של הלייקרס בממוצע ליתר משחקי הסדרה. פערי הקליעה שהיו אז לטובת הלייקרס לא צפויים להיות כאלה, אבל עדיין מדובר במפתח משמעותי אצל שתי קבוצות שהשחקן המוביל שלהן הוא הגבוה שלהן.